לא עשיתי כלום?

כשסיימתי לתכנן את התוכן של החודש הנוכחי, המחשבה הראשונה שקפצה לי היא: "דאמ יש לך חודש של תוכן ולא עשית כלום".

עצרתי רגע,

זה דפוס שלי, מגניב שזיהיתי אותו ככה.

ישבתי עכשיו שלוש שעות על תכנון תוכן,

מה? לא עשיתי כלום?!

גם בשבוע שעבר, כשחזרתי הביתה מיום הצילומים, המחשבה הראשונה שעלתה לי היא:

"בואנה, יש לך סרטונים לשנתיים קדימה, ולא עשית כלום".

"11 תוכים מאולפים היום, ולא עשית כלום".

"30 סרטונים בשבועיים לאינסטגרם, ולא עשית כלום".

"שתפ עם 3 חנויות בשרון, ולא עשית כלום".

"700 עוקבים בעמוד בפייסבוק ולא עשית כלום."

"20 פניות מהאתר בחודש, ולא עשית כלום."

"4 שנים של ניסיון, התייעצויות, לקוחות, סרטונים, למידה, טעויות, אילופים, עריכות, ולא עשית כלום."

"חושן לוי,

מאלפת, יועצת, ומטפלת התנהגותית לתוכים בשיטה החיובית וההומאנית,

ולא. עשית. כלום."

כלום? שום דבר לא עשיתי?

זאת לא הייתי אני שסיימה קורס התנהגותי והכשרה מקצועית בבית הספר הישראלי לאילוף בגיל 15, הצעירה ביותר בתחום?

לא פתחתי את האתר שלי בגיל 16 ולמדתי איך לתפעל אותו לגמרי לבד?

לא הכנתי תוכן בכמות מסחרית בגיל 17 רק כדי לוודא שכל בעל תוכי בישראל ידע איך לטפל בתוכי שלו, בחינם לגמרי?

(כל החומרים עדיין זמינים באתר)

לא שילבתי למידה לבגרויות במקביל עם פתיחה וניהול של עסק בתקופת הקורונה?

זאת לא הייתי אני שהתקשרו אליה לקוחות בחצות כי הם לא היו בטוחים אם התוכי בסדר או צריך וטרינר, ואף אחד לא ענה להם?

לא ישבתי שעות במסגרת מלחמה כדי לבנות ולעצב לעצמי מותג אמיתי?

לא עניתי לאינספור שיחות והתייעצויות בשעות הזויות "רק" כדי לוודא שהכל בסדר והסתדר, ואם אתם צריכים אני תמיד פה וזמינה לשאלות?

אז אולי אני כועסת על עצמי בצדק, כי ת'כלס, כולם תמיד הרימו לי.

היחידה ששכחה לעשות את זה- זו אני.

וזה ממש בסדר, עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.

ברור לי שהכל זה מהקב"ה, ולא הייתי מצליחה לעשות כלום בלעדיו, אבל מהצד השני- הוא עשה אותי כלי, ונתן לי חתיכת כוח, ולזלזל במה שהקב"ה נותן לי? במה שהוא כבר החליט מראש שיהיה מנת חלקי? באמונה שלו בתפקיד שאני ממלאת בעולם?

זה כבר זלזול בקב"ה, ואני לא חושבת שזה בסדר.

לימים של פרגון עצמי ואהבה בלתי מוגבלת💕

תמונה כי יש לי את התוכי הכי יפה בעולם😍

ואם עוד לא עברתם על האתר שלי- בטוחה שיש כאן מלא דברים שחשוב שתדעו בתור מגדלי תוכים בישראל🔥